כהורים אנחנו תמיד רוצים לדאוג לכך שהילדים יהיו בסדר, ועכשיו אנחנו חווים תקופה שאף פעם לא חוויני אז עוד יותר.
ומה איתנו ההורים?
כל מי שטס אי פעם מכיר את ההנחיות של הדיילים לפני ההמראה על מסיכת החמצן – קודם כל ההורה שם לעצמו ורק אחר כך לילד.
כי במצב חרום אם להורה לא יהיה חמצן תוך כמה שניות, הוא לא יוכל לעזור לילד וההנחיה הזאת רלוונטית מאוד גם עכשיו.
לכם הבוקר בחרתי לשתף בכמה דברים שאני עושה כדי לקבל חמצן וכוחות:
⬅️ הולך לישון בסביבות 22:00, מקסימום 23:00 וישן 7-8 שעות בלילה (ברור שלהורים לתינוקות יש פחות פריבילגיה כזאת)
⬅️ בבוקר עושה מתיחות וקצת צ'י קונג
⬅️ יושב למדיטציה
⬅️ מתכנן את היום שלי – שם דגש על מה שחשוב לי לעשות עבור עצמי, עבור הילדים שלי ועבור אחרים
⬅️ מתעדכן מעט בחדשות, ואם אני מוצא את עצמי נשאב ונופל מסיפור קורע לב, אני משתדל לעצור, להתנתק מזה, לנשום כמה נשימות ולחזור למשהו שמחזק אותי.
⬅️ עושה הפסקות ומנוחות קצרות.
ברור, יש נפילות, יש כאב ועצב, אבל אלו עוגנים שתומכים בי ברגעים הקשים ⚓
כי המצב קשה, לפעמים בלתי אפשרי וכמעט כולו לא בשליטתי.
לכן אני רוצה ליצור מצב שבו מה שבשליטתי יתמוך בי ובמי שמסביב, וכאן זאת כבר הבחירה שלי.
חמצן, כוחות, דלק להמשיך, זה מה שכולנו צריכים עכשיו, לעצמנו, לילדים שלנו ואחד עבור השני 🪷