זה אומר, מה, אנחנו בעונש? מה כבר קצת שוקולד ובמבה יעשו⁉️
זאת אומרת, זה רעל! אני לא מכניסה דבר כזה הביתה❗
יש פעמים שזה המצב. הורים מגיעים אלי עם הילד לטיפול כשהם חלוקים:
הורה1 אומר.ת שהמצב לא כל כך נורא, והורה2 אומר.ת שאי אפשר כבר להמשיך ככה.
מה עושים?
בעיני 2 דברים:
מסתכלים על העובדות היבשות ומוצאים את דרך האמצע על ידי התנסות בניסוי מדעי ביתי קטן 🤔
העובדות היבשות, למשל:
כמה פעמים הילד חלה בחצי השנה האחרונה? מה היה שם – נזלת, שיעול, דלקת אוזניים?
כמה זמן לקחה כל מחלה עד שהוא התאושש וחזר לעצמו?
הבעיה היא שאנחנו בדרך כלל לא מתעדים ומסתמכים על הזיכרון שלנו, שהוא איך לומר, קצת רעוע…
כך ששווה לתעד אם הילד חולה – מתי, כמה, למה (מה לדעתכם גרם לזה) 📝
דרך האמצע על ידי התנסות בניסוי מדעי ביתי קטן 🧑🔬, למשל:
אם מציעים לכם להפחית מוצרי חלב כי יש לילד הרבה ליחה, הורה 1 יכול לומר "שטויות! כולם אוכלים מוצרי חלב".
הורה 2 יכול לומר "כולם יודעים שמוצרי חלב לא מתעכלים טוב ועושים ליחה".
הפתרון: בואו ננסה!
שבועיים בלי מוצרי חלב זה נורא? משהו שאי אפשר לעמוד בו? בדרך כלל אפשר, זה רק שבועיים.
ואז, מתעדים מה המצב ברגע ההתחלה כך שנוכל להשוות לסוף.
והנה יצרתם מיני ניסוי מדעי ביתי! ✨
אם יש פחות ליחה אחרי שבועיים, ממשיכים בלי חלב לעוד שבועיים. אם לא השתנה כלום, כנראה שחלב זה לא הסיפור.
שורה תחתונה, לכל אחד דעה משלו ודרך אחרת להתבונן על החיים. וכשמגדלים ילדים בשניים (או שתיים או כל צירוף אחר), צריך לעבוד יחד.
היצמדות לעובדות וההתנסות על ידי ניסוי מדעי קטן, יכול מאוד מאוד לעזור להבין מה קורה ומה כדאי לעשות 🤩