כשהייתי ילד והחורף הגיע, הסבתא ההונגרייה שלי היתה שמה לי תמיד צעיף – "שלא תתקרר לי…" (במבטא הונגרי כבד).
והאמת, כשקצת גדלתי זלזלתי בתרופות הסבתא האלה. הן נראו לי מוזרות ומצוצות מהאצבע.
הייתי ציני אז ולא לקחתי בחשבון שדברים שעוברים מדור לדור ועדין שורדים, כנראה שיש בהם משהו. נכון, לא תמיד ובכל הדברים, אבל הם שווים בדיקה.
כשהתחלתי ללמוד רפואה סינית, למדתי שאחד החלקים הרגישים ביותר לחדירת "רוח קרה" (התקררות לפי הטרמינולוגיה הסינית), הוא העורף וגם החלק העליון של הגב העליון.
כך הבנתי שגם אם הסבתא שלי מעולם לא ביקרה בסין ואין לה שורשים שם, מה שנכון בהונגריה, נכון גם בסין ויפן.
ובאמת, ביפן יש מנהג לסבתות היפניות: הן מחממות בעזרת צמח שנקרא "מוקסה" (moxa) נקודה בחלק העליון של הגב העליון, לחיזוק מערכת החיסון ולמניעת מחלות, במיוחד לקראת החורף.
בכפרים היפניים זאת היתה (ובחלקם עודנה) מסורת:
הילדים היו מקבלים "מתנת יום הולדת" מזקני/ות הכפר: חימום באמצעות מוקסה בנקודה הזאת – גרגר מוקסה אחד לכל שנה של הילד.
לכן אני רואה בעורף ובגב העליון מקומות חשובים במיוחד לשמירה מפני מחלות החורף וטיפול בהן, ובקליניקה אני מטפל בעדינות במקומות האלה: יש שם נקודות סיניות ויפניות חשובות לחיזוק ומניעה (כולל לפעמים חימום עם מוקסה) ויפה לראות את ההשפעה הטובה של זה.
ולסיום, משימה מיוחדת עבורכם: העורף! לשמור את העורף חם ומוגן מרוח, במיוחד אצל הקטנים שנוטים לחלות הרבה.