כשהייתי ילד קטן, הייתי מקבל אנטיביוטיקה על כל נזלת וחום, אפילו נמוך.
פעם, בימים שלא היה מושג על הנזקים של יותר מדי אנטיביוטיקה, זאת היתה תרופת פלא ואני השתתפתי בניסוי, שהבסיס שלו היה פחד ממחלות "קטנות" ומחום.
וגם היום, אחרי שהבינו שחום הוא לא הבעיה ולפעמים הוא הפתרון, הרבה הורים מפחדים כשלילד עולה החום.
אז החום הוא נושא שמאוד נחקר והבינו שלתת מורידי חום כשהחום לא מקצר את משך המחלה.
לפעמים להפך, כי יש חלבונים במערכת החיסון שמתחילים לעבוד רק כשהחום קצת גבוה, כך שמורידי החום לא מאפשרים להם לעבוד.
חשוב שהם יעבדו כי מערכת החיסון מתחזקת ככל שהיא מתאמנת ופעילה יותר, ולכן ההמלצה היא לא לתת מורידי חום כשהחום הוא עד 38.5 מעלות (כשהילד מעל גיל חצי שנה).
אגב, ההמלצה הזאת מופיעה בכל אתרי קופות החולים.
אז מה כן עושים כשעולה החום?
הכי חשוב זה לשים לב לאנרגיה של הילד – אם החום 38.4 והילד חיוני, אין צורך להוריד חום עם תרופות.
אם הוא שפוך וסובל והחום מתחת ל-38.5, כאן אפשר לשקול מורידי חום או אמצעים טבעיים להורדת חום כדי להקל עליו קצת ולהתייעץ עם הרופא.
חשוב לתת לילד לנוח, להקפיד שהוא ישתה ולהיות איתו בתשומת לב והקשבה.
הנה טיפ טבעי להורדת חום באמצעות חומץ:
מכינים תמיסה של 50% חומץ 50% מים ומערבבים היטב:
>> גרביים: משרים גרביים בחומץ וסוחטים קלות, וגורבים על הרגליים.
>> קומפרס: משרים חיתול בד או מגבת דקה בתמיסה, סוחטים קלות ושמים על הבטן, הגב העליון והמצח.
אז חום הוא לא האויב ובדרך כלל הוא מגן עלינו, לכן כדאי לנצל מחלות חום שאינן מעל 38.5, כדי לחזק את מערכת החיסון והילד.
ולפעמים, כשעוברים מחלת חום כזו ומאפשרים לילד להתמודד בעצמו, רואים גם קפיצת גדילה.
**חשוב: מה שכתוב כאן הוא לא במקום התייעצות רפואית ותשומת לב והקשבה של ההורה למצב הילד שלו**