שוב דיבורים על סגר. המון אנשים חווים קשיים – כלכליים, רגשיים, חלק בבידוד. האדמה רועדת.
והחיים ממשיכים – יש ילדים, חופש גדול, צריך להאכיל, להפעיל, לבלות זמן, לקלח, להרגיע, לחבק, לתת ולתת ולתת…
נתינה. זאת המהות של להיות הורים. לתת לאדם אחר, ש"במקרה" הוא הבן או הבת שלך, את כל מה שהוא או היא צריכים כדי לגדול, לצמוח ולהתפתח.
ויש כל כך הרבה צרכים, כל כך הרבה מידע, כך כך הרבה דרכים, ולפעמים, כל כך הרבה בלבול.
וגם לנו, ההורים, יש צרכים, ולא מעט. ולא פעם אנחנו שמים את עצמנו בצד, בשביל הצרכים של הילדים. ונשחקים, ומתעייפים, והמצב רוח יורד ואין כוח…לפעמים.
כל מי טס במטוס מכיר את ההנחיה שאם קורה משהו, ההורה צריך לשים את מסיכת החמצן לפני הילד, כדי שיהיה לו או לה מספיק חמצן כדי לדאוג לילד.
וזה רלוונטי מאוד גם בחיי היום יום. ממש מילולית – אנחנו צריכים חמצן כדי שנוכל לתת. אנחנו צריכים לקבל כדי לתת.
ומי יכול לטעון אותנו? שופינג, סדרה בטלוויזיה, עוגה טובה, בילוי, אלכוהול, סיגריה ואולי ג'וינט? לא, כל אלה יכולים לטעון אבל לזמן קצר מאוד – כמו סוכר לבן שנגמר מאוד מהר ומשאיר אותנו עייפים.
אז מה כן? אפשרות מאוד פשוטה היא להשתמש במה שזמין כל הזמן, בלי הגבלה ולא עולה כלום (עדין…) – אוויר, חמצן.
כן, כולם אומרים לנשום ותכלס כולנו נושמים, אחרת לא היינו כאן. אבל האם אנחנו באמת נושמים?
רובנו חיים בסטרס כדרך חיים עד שאנחנו אפילו לא מרגישים את זה…וחלק מלהיות בסטרס זה לנשום שטחית, נשימות קצרות, שמכניסות פחות חמצן ומוציאות פחות פסולת (פחמן דו חמצני).
וכך מעגל הסטרס הולך ומתקבע: כשיש פחות חמצן ומתפנה פחות פסולת, הגוף מרגיש בלחץ מתמיד.
וכשאנחנו בלחץ אנחנו לא חושבים בבהירות, אנחנו עייפים, אנחנו כועסים מהר, אין לנו סבלנות ואנחנו רק רוצים שיעזבו אותנו בשקט. וכן, חלק מהדברים מופנים אל הילדים שלנו.
יותר חמצן מוריד רמת סטרס, מרגיע, עוזר לחשוב בבהירות, מעלה אנרגיה ויש עוד הרבה.
כל מה שצריך לעשות כדי להכניס יותר חמצן לגוף זה לעצור ל-2 דקות, כמה פעמים ביום ולנשום, באמת. הנה איך:
איפה: בכל מקום שאתם רוצים – בצד כשאתם עוצמים עיניים, במיטה בבוקר או לפני השינה, במקלחת גם כשאתם מקלחים את הילדים, בארוחת הערב.. בקיצור, איפה שתרצו. אפשר אפילו בנהיגה, כמובן תוך כדי מיקוד בנהיגה (ולא עוצמים עיניים :-)) רק לא להתחיל בפעמים הראשונות בנהיגה כי תיתכן סחרחורת לכן קודם כל לתרגל כמה פעמים במקום סטטי.
איך:
לא לנסות להיות גיבורים ולא לסבול! אם אתם מרגישים קצת סחרחורות, פשוט תפסיקו ותנשמו רגיל. לפעמים לוקח לגוף כמה פעמים כדי להתרגל, לכן מומלץ לא לתרגל בפעמים הראשונות בנהיגה ברכב, רק אחרי שאתם בטוחים שאין סחרחורת.
ועוד 2 "בונוסים":
אחרי שהתרגלנו לנשום מלא יותר, וכשמתרגלים מספיק הנשימות הופכות לכאלה באופן טבעי, תגלו שאתם יותר רגועים, חושבים יותר בבהירות ופחות עייפים. הרשיתם לעצמכם לקבל את המשאב המופלא הזה ונתתם לעצמכם. הרווחתם! ומי שעוד הרוויחו בענק אלו הם הילדים, שהרוויחו הרבה יותר מכם פשוט כי החלטתם לתת קצת לעצמכם.
וגם – אפשר לעשות את זה ביחד עם הילדים, אבל ההמלצה שלי היא להתנסות כמה פעמים בזה קודם כל בעצמכם – קודם כל לתת לעצמכם, אחר כך להעביר לאהובים שלכם.
ולמי שמרגיש שקצת קשה לו ועמוס, אני כאן בשבילכם. אתם מוזמנים להרים לי טלפון (ללא עלות) ואשמח לשוחח אתכם ולנסות להקל: 052-6868768 ערן
עצה פשוטה לביצוע אבל עצת זהב