כולם מדברים על החשיבות של השגרה, במיוחד אצל ילדים, ועכשיו הרי זה זמן הכי לא שגרתי שיש…
אז למה בעצם השגרה חשובה כל כך לילדים❔
הנה קצת על זה בראייה של הרפואה הסינית והיפנית ☯️:
נתחיל בזה שילדים נולדים עם כמה מערכות פנימיות ואנרגטיות לא בשלות. ככה זה אצל כולם 👶
הם גם מתפתחים וגדלים במהירות מדהימה!
שני נתוני הפתיחה האלו כבר שמים ילדים קטנים בעמדה של חוסר יציבות:
מערכות לא בשלות יחד עם שינויים גדולים ומהירים.
לכן המוח הצעיר יודע לחפש יציבות וביטחון בחוץ, אצל המבוגר הקרוב.
למשל, כשתינוק בוכה, הוא מסמן שהוא זקוק למשהו, פיזי או רגשי, וזה אות מאוד קדמון להורה או למבוגר אחר, להגיע ולספק את הצרכים שלו 👩👧
מחקרים שעשו בשבטים של ציידים-לקטים שפעילים עד היום, מראים שכשתינוק או ילד בוכים, מיד ניגש אליו מבוגר, וזה לא בהכרח ההורה שלו, כי הם חיים בחברה שבטית שבה כולם מטפלים בכולם 🛖
במציאות שאנחנו חיים בה, מציאות מערבית, מהירה ולפעמים מטורפת (וכולנו חווים את זה עכשיו), כשלפעמים יש רק מבוגר אחד בבית, היציבות מתערערת גם אצל המבוגרים.
אז מה יגידו הילדים⁉️
אז איך יוצרים יציבות בתוך אי היציבות?
בעיני יש 2 מילים שמגדירות את זה: נוכחות ומגע.
נוכחות – כשאנחנו בבית להיות פחות עם הטלפון והמסך ויותר עם הילד, קשובים וממלאים את צרכיו (ואני לא מדבר על פינוק).
מגע – בכל הזדמנות – לתת מגע בלי הגבלה 🫂
אנחנו בשגרה שבורה וכואבת, זה משפיע על כולנו, גם על הילדים.
נוכחות ומגע, שני דברים שיחסית קל לספק, ייתנו נחמה, יציבות והרגשה טובה יותר לילדים, וגם לנו ההורים 💚