דמיינו את צומת עזריאלי בת"א.
הפגנה. גוש דן סתום. לחץ. בלגן.
עכשיו דמיינו את הצוואר. הצומת הכי
מרכזי בגוף. אתם (או הילד)
יושבים עם הטלפון, רוכנים מטה.
כלי דם נלחצים וזרימת הדם יורדת,
שרירים נמתחים, לחץ על עצבים
שעולים ויורדים מהמוח.
פקק בצומת. לחץ. בלגן.
ואז – שינה לא טובה, מתח וחוסר שקט,
התפרצויות, עייפות, קושי להתרכז,
מצבי רוח משתנים.
וגם – ידיים נרדמות, כאבים בשורש כף
היד, כאבי ראש…
הרבה מאוד עובר דרך הצומת המרכזי
הזה – הצוואר, וההשפעות דרמטיות.
לכן כדאי שהצוואר יהיה משוחרר.
איך עושים את זה?
עיסוי יכול להיות נהדר אבל
הוא לא יפתור את הבעיה.
התחלת הפתרון היא קודם כל
בתשומת לב למנח הראש והצוואר,
למשל כשאתם (או הילדים) בטלפון.
סביר להניח שאתם מסתכלים למטה
וזה אומר יצירת לחץ לאורך
זמן על כלי דם, עצבים ושרירים
ויצירת "חסימה" (חלקית כמובן,
אחרת כבר לא היינו כאן…).
מה עושים? מרימים את הראש.
ולמה זה עוד קשור? כשהראש
והצוואר למטה והכתפיים והחזה
מכונסים פנימה, אנחנו יותר עצובים.
כשהראש למעלה והכתפיים והחזה
פתוחים, אנחנו נושמים טוב יותר,
יותר חמצן מגיע למוח ולכל הגוף
ואנחנו שמחים ורגועים יותר.
נשמע הזוי? נסו בעצמכם.
לא סתם אומרים למישהו עצוב
"תרים את הראש, תסתכל קדימה".
וזה רלוונטי מאוד מאוד גם
לילדים: לדאוג לכך שהראש
יהיה למעלה, שהכתפיים והחזה
יהיו פתוחים ותקבלו ילדים
עם מצב רוח טוב יותר.
וכמובן, פחות שעות מסך, יותר
שעות במציאות האמיתית
ועדיף בחוץ (וזה נושא
ענק בפני עצמו).