זאת כבר עובדה – "הגל הרביעי" כאן. הקורונה כאן כבר שנה וחצי כמעט וכמעט כל הורה הרגיש את ההשפעה שלה על הילדים שלו.ה. כך שאנחנו כבר יודעים מה הילדים עוברים בתקופות כאלה ואפשר להשתמש בידע הזה כדי לעבור את הגל הזה יותר בטוב ובאיזון.
איך הילדים עברו את תקופת הקורונה
נתחיל מזה שילדים, במיוחד הרגישים, זקוקים ליציבות. עד הקורונה, היתה שגרה יציבה של מסגרות, חוגים, סופ"ש בו נחים וחזרה לשגרה. אמנם אפשר להתווכח אם שגרה כזאת היא הדבר הטוב ביותר, אבל באופן כללי, שגרה כזאת עוזרת להרגשת הביטחון של הילדים (שוב, במיוחד היותר רגישים), מה שגורם לפחות מתח ויותר שקט אצלם (וכתוצאה מזה, גם אצל ההורים).
כשהתחילה הקורונה השגרה השתבשה, פעמים רבות בצורה קיצונית. התוצאה היתה רמות מתח גבוהות, חוסר ביטחון וחוסר וודאות – מה הולך לקרות מחר? מה יהיה בעוד שבוע?
למבוגרים יש יותר ניסיון חיים וגם מנגנוני ההדחקה יותר משוכללים, לכן יש למבוגרים יותר יכולת להכיל מצבים של חוסר וודאות. לעומת זאת אצל ילדים הקשיים נראים על פני השטח די מהר.
לכן בתקופה הזאת פגשתי בקליניקה לא מעט ילדים עם פחדים וחרדות, בעיות התנהגות, חוסר שקט וגם ביטויים פיזיים כמו כאבים שונים (בעיקר בטן וראש) או טיקים.
גל רביעי מתקרב, מה עושים?!
בשנה וחצי האחרונות למדנו שיש צדדים בחיים שהם לגמרי לא בשליטה שלנו. כך קורה גם עכשיו, ולא משנה אם אתם בעד או נגד חיסונים, יש פעולות שאחרים מחליטים עליהם ומשפיעים על כולנו.
על מה אנחנו כן יכולים להשפיע? על מה שקורה בחלקת האלוהים הקטנה שלנו – על עצמנו ועל הילדים. כאמור, יש לנו כבר ידע – עברנו כמה "גלים", ראינו איך הילדים מתנהלים בהם, אנחנו זוכרים איך אנחנו התנהלנו. וככל שיש יותר ידע וניסיון, כך אפשר לשנות את הדרך בה אנחנו פועלים ולשפר אותה.
התפקיד המכריע של הסטרס
היום ניגע בסטרס. סטרס (עקה בעברית), הוא במקור מצב בו מערכות הגוף מתייגסות למען פעילות נקודתית הדורשת כוחות רבים וממוקדים, למשל מצבים מסכני חיים שדורשים מאיתנו פעולה מהירה וחדה.
אבל עם השנים מנגנון הסטרס השתבש והוא מופעל ברגעים בהם הכל לכאורה בסדר, רק שמענו משהו בחדשות, ראינו משהו מלחיץ. יש גם מצבים, כמו מבחן או ראיון עבודה שגורמים לסטרס להרים ראש, לפעמים בדרך ממש "מרהיבה".
מה עושים עם הסטרס?
התקופה הזאת בהחלט מביאה איתה המון סטרס וחוסר וודאות, במיוחד אצל הילדים, והצעד הראשון הוא להיות מודעים לסטרס הזה – "יש סטרס", וזאת עובדה.
הצעד השני הוא לא להיות ביקורתיים עם עצמכם – "אוף…עוד פעם אני בסטרס, מה יהיה?!". ביקורת עצמית רק תוריד אתכם ותחריף את הסטרס, אז בלי להאשים – לא את עצמכם וגם לא את הסביבה, כי זה פשוט לא מועיל.
הצעד השלישי הוא להבין מה עושים עם הסטרס – להדחיק? אמרנו שלא כדאי, זה כמו לדחוף חזק משהו אנרגטי מאוד לקופסה קטנה – בסוף זה יקפוץ החוצה או יקרע את הקופסה..
יש כמה דרכים להתמודד עם הסטרס, דרך מצוינת אחת שאני אוהב במיוחד היא תרגילי נשימה. נשימות עמוקות וסדירות מאותתות לגוף להפרשי חומרים מרגיעים ומרפים ולצאת מהמעגל העצבי של הסטרס.
אני מצרף כאן סרטון עם תרגילי נשימה שהקלטתי לפני שנה עבור מטפלים. המושגים הם מעולם הרפואה הסינית-יפנית , אבל גם הורים שהם לא מטפלים בהחלט יכולים להבין אותם (אגב, הסרטון כבר מופיע באחד הפוסטים הקודמים).
לפעמים התרגילים עובדים כמו קסם – מפחיתים את הסטרס מיד, אבל גם אם הקסם עובד, לסטרס יש כוח גדול מאוד והוא יכול לחזור בקלות. לכן תרגול קבוע של תרגילי הנשימה, כן, גם ביחד עם הילדים, יכול להפחית את הסטרס בצורה טובה לאורך זמן, כי הגוף מתרגל לקבל מסר אחר, חדש, שלא חייבים להיקלע למעגל הסטרס, יש כלי שבעזרתו אפשר לצאת ממנו.
אז התמודדות עם סטרס, שמתחילה בקבלתו ובהפחתת הביקורת העצמית וממשיכה בתרגול – תרגילי נשימה למשל, הוא ההתחלה של יצירת מציאות טובה יותר עבורכם ועבור הילדים, עם בוא הגל ה-4.
שיהיה בהצלחה בתרגול ובקרוב…חלק ב' של מה לעשות עם הילדים בגל ה-4 כדי לעבור אותו הרבה יותר בטוב.