הייתי ילד מוזיקלי. חוץ מלשמוע את התקליטים של הפינק פלויד, דיפ פרפל ובוב מרלי שאבא שלי היה קונה, הייתי גם מעריץ שרוף של קרוסלה (עם השירים של חווה אלברשטיין) והכבש השישה עשר.
היום, כשאני הורה ורואה מה קורה היום בתחום המוזיקה לילדים, אני כמו כל מבוגר שמסתכל אחורה על הילדות שלו בנוסטלגיה ואומר "פעם היה אחרת, הרבה יותר איכותי וטוב" (אני מרגיש עכשיו ממש זקן :-)). הרבה פעמים אמירה כזאת היא קשקוש מוחלט כי הזכרון שלנו מאוד סלקטיבי ומתעתע, אבל ההרגשה היא שבשנים האחרונות אין השקעה משמעותית ומעמיקה בכל מה שקשור בשירי ילדים ופעם זה באמת היה אחרת.
איך שירים וסיפורים "פרה-היסטוריים" מצליחים לרתק את הילדים של היום
אם פעם בפסטיבל שירי ילדים היו שירים כמו "אלוהים שלי", "אמא", "עודני ילד" ו-"המשפחה שלי" שהילד היה יכול להזדהות עם התוכן ועם העולם שעליו הם מספרים, היום הפסטיבלים שייכים לסלבריטאים וזאת בעיני המארגנים סיבה מספיק טובה למשוך אליהם הורים וילדים.
אבל מה לעשות, על ילדים אי אפשר לעבוד. הם יודעים לזהות איכות די בקלות, ובעניין שירים ומוזיקה בכלל, זה ממש לא רלוונטי מתי זה הוקלט. הנה סיפור מהבית שימחיש את זה: לפני כמה שנים אשתי קנתה סט דיסקים של שירי הילדים של חווה אלברשטיין. הילדים היו אז בני שנתיים (יש לי תאומים) וכנראה שזה היה קצת מוקדם בשבילם.
לפני שנה, כשהם היו בני 4 בערך, היא התחילה להשמיע להם את הדיסקים והם התחברו למוזיקה ולסיפורים ורצו עוד. מה שהכי הפתיע אותי הוא שהם בעיקר אהבו שני מחזות "עתיקים" שמופיעים בדיסקים – הצגה של חווה אלברשטיין ועודד תאומי (אני יודע עד כמה היא ישנה כי בהצגה מוזכרת ראש הממשלה גולדה מאיר ושר התקשרות, מי אם לא, שמעון פרס), ומחזה עוד יותר ישן בשם "אפרתי הנוטר" ואני יודע שזה ישן עוד יותר כי לקח לי זמן עד שיכולתי לענות לילדים על השאלה "אבא, מה זה נוטר?"
שני סיפורים כמעט פרה-היסטוריים שהילדים יושבים מהופנטים ומקשיבים להם במשך כמעט שעה. מה גורם להם לשבת ולהקשיב בכזה ריכוז? התשובה היא היכולת שלהם להזדהות רגשית עם מה שקורה בסיפור. אותו מחזה שרחוק מהם 2-3 דורות לפחות, מדבר אליהם כי יש שם סיפור שמתחבר לעולם שלהם ולמה שהם חווים ועוברים כרגע. חוץ מזה ולמרות השנים, השפה ברורה ומדוייקת ואין בשום מקום התיילדות או התחנחנות, כמו שיש הרבה פעמים בתכנים המוזיקליים לילדים היום, וילדים כמו שכבר אמרתי, יודעים לזהות אם משהו איכותי או זול מאוד מהר.
לכן הם יכולים לשבת שעה ולהקשיב לדיסק "עתיק" או להשתעמם אחרי דקה של שירי ילדים עכשוויים.
יש יצירה איכותית לילדים גם היום
למרות כל זה, יש נקודות אור. יש היום יוצרים צעירים שיודעים ליצור תכנים איכותיים לילדים. כאלו שמרתקים אותם, שגורמים להם לא לרצות לצאת מהאוטו עד שהשיר יגמר (מסכים, זה לא בהכרח יתרון :-)), שירים וסיפורים שהם רוצים לשוב ולהקשיב להם גם אחרי ששמעו אותם כבר 50 פעם.
זוג מוכשר כזה הם ענבל ולירון כסיף. את ענבל ולירון הכרתי כשהילדים שלי התחילו ללכת לגן ופגשו את הבת שלהם. ענבל היא גננת אנתרופוסופית שהיה לה חלום להוציא לאור ספר עם שירי ילדים שכתבה.
במהלך שדורש הרבה אומץ היא החליטה להוציא את הספר ולא רק להוציא אותו אלא גם להלחין ולהעלות את השירים על גבי דיסק. המועמד הטבעי לכך היה לירון בן זוגה, מוזיקאי מוכשר בזכות עצמו, וכך נוצר שילוב קסום של ספר שירים וסיפור משולב בדיסק.
התוצאה יוצאת דופן. כשאני שומע את הדיסק הזה עם הילדים שלי (הם אלה שלא רוצים לצאת מהאוטו עד שייגמר), אני חוזר לילדות ולמחוזות הכבש השישה עשר, לא כנוסטלגיה דביקה אלא בגלל שהדיסק מחבר אפילו אותי כמבוגר לחוויות טובות בילדות.
הנה שיר לדוגמא:
הדיסק והספר קוצרים הצלחה לא רק אצלנו בבית ובבתים של חברים. גננות משתמשות בו ככלי עזר בגני ילדים (משמיעות את הדיסק בתחילת היום עם השיר "בוקר טוב", בזמן סידור הגן, במפגש עם הילדים שרים חלק מהשירים ועוד) ובבית הספר "אור" בכפר האורנים הספר נכנס לשיעורים של כיתות א' וכולם למדו את השיר "ראש השנה" לפני החג.
איזה יופי!
תודה!
תגובה לאיילת:
בשמחה!
אני קוראת את זה ומתגעגעת קשות לתקליט(!!) של חוה ועודד. לא ידעתי שהעבירו את זה לדיסק, אז יש לי רק שברי שירים שנשארו בראש מגיל 5: לירח, לירח, חללית אל היראא-אח… 🙂 תמשיך לכתוב כאלה פוסטים מעלי חיוך.
תגובה ליפעת:
תודה יפעת על הפרגון! כפי שכתבתי, יש סט שלם של דיסקים עם כל החומר הישן של חווה אלברשטיין והוא נקרא: "חווה אלברשטיין שרה לילדים"
מקשיבה לשיר- וזה פשוט מקסים!
שיר מקסים!
ערן זה פשוט מקסים ! רעיון מצוין למתנה לנכדה הקטנה שלי . תודה .