מזג האוויר משחק בנו ומתעתע. הילדים שלי אוהבים לישון עם ביגוד הכי קליל שיש. צודקים! זה הכי נוח. וזה גם מאוד טבעי בעיניהם, גם עכשיו, כי הימים עדין חמים ולא נקלט בהיגיון שיכול להיות שהלילות יהיו שונים לגמרי מהימים – קרירים עד קרים (תלוי איפה אתם גרים).
עוד סימן לכך שהחורף בפתח הוא שהרבה ילדים מנוזלים, משתעלים או ממש חולים – יש חום, הם לא יכולים ללכת לגן ולבית הספר, ואתם ההורים, איתם כמובן.
השינוי הפתאומי!
הילד משחק, צוחק ונהנה ופתאום מצב הרוח מקבל תפנית של 180 מעלות. הוא מתחיל לרטון, האף מתחיל לנזול ויכול להיות שגם החום עולה. התקררות, מכירים?
בוודאי שכן, כי אין ילד שלא מתקרר. לפי סקר שנערך לאחרונה, ילדים חולים במחלות כמו נזלת, שיעול, חום והתקררות כ-8-10 פעמים בשנה בממוצע, כך שברור שהתקררות היא בלתי נמנעת.
כל עוד הילד חולה יומיים שלושה, המחלה אינה מסתבכת, הוא מחלים ועוברת תקופת זמן סבירה עד המחלה הבאה, אין כל בעיה. אבל כשהילד חולה למשך שבוע, המחלה מסתבכת (לדוגמא שיעול שהופך לדלקת ריאות), והוא חוזר להיות חולה תוך זמן קצר, הדבר מלמד לרוב על מערכת חיסון חלשה ויש לחזקה, אבל זה כבר חומר לפוסט אחר.
למה זה קורה בעצם?
כשאנחנו יודעים שדברים לא קורים סתם, זה מרגיע אותנו. אז למחלות הנשנות של הילדים, במיוחד הקטנים, יש מטרה ואפילו טובה – להתקררות תפקיד חשוב בבניית מערכת החיסון הילד ולכן היא לא סתם מופיעה.
נחזור לרגע לגיל הראשוני ביותר: לרגע שבו התינוק נולד. הוא לוקח את הנשימה הראשונה ומוכן לינוק בפעם הראשונה. למעשה, זאת נקודת ההתחלה של מערכות הנשימה והעיכול – הן מתחילות לעבוד ממש בנקודה הזאת.
כן, מערכות הנשימה והעיכול הן חדשות לגמרי, ובשונה ממערכת אחרות כמו הלב, הכבד והכליות, שהתחילו לעבוד ממש בשלבים מוקדמים של העוברות, אין למערכות הנשימה והעיכול ותק. לכן, הן לא בשלות.
למערכות האלה תפקיד חשוב מאוד ביכולת ההתמודדות של התינוק. בנוסף, התינוק נולד ללא מערכת חיסון – הוא מקבל רזרבה מהשילייה לחצי שנה, ורק אז מתחיל לפתח את מערכת החיסון שלו, שכמו צבא, זקוקה לאימונים ו"קרבות" ואלה מגיעים בדמות מחלות. לכן הילד חולה כשהוא נחשף לראשונה לכמות גדולה ומרוכזת של וירוסים ו/או חיידקים וגם ילדים ואנשים חדשים, רגשות ועוד.
ואיפה זה קורה? נכון, בדרך כלל במסגרת חדשה.
זה יכול לקרות גם בהזדמנויות ובמקומות נוספים כמובן וחשוב לזכור שזה לא רק וירוסים וחיידקים, אלא גם רגשות. הילד הקטן עדין לא מעוצב רגשית ובגלל זה יוצר תגובות רגשיות לכל דבר. לכן, שינויים במצב הרגשי משפיעים גם על מערכת החיסון.
אז מה כדאי לעשות?
יש פעמים שלא צריך לעשות דבר. כמו שההתקררות הגיעה, כך היא תלך ואתם בטח מכירים את זה מההיסטוריה הפרטית של הילד שלכם. מצד שני, אם אפשר להקל על הילד או שההתקררות נמרחת, למה לא לעשות משהו בכל זאת?
אני מאמין גדול ביכולת של הורים לעזור ולתמוך בילדים שלהם כשהם אינם במיטבים. בעיני, כל הורה יכול. כמובן, לא להימנע מללכת לרופא אם צריך, זה חשוב, אך יש, במקביל לרופא (לא במקום!) הרבה מה לעשות כשהילד לא במיטבו.
זה מרגיע אותנו ההורים כשיש לנו מה לעשות, וזה גם מרגיע את הילד שההורים שלו פחות לחוצים ויותר יודעים (ודיברנו קודם על רגשות – לחץ בהחלט מחליש את מערכת החיסון).
הנה כמה אפשרויות טבעיות ופשוטות שיכולות להקל על המצב:
=> בצל חתוך למשך השינה
דרך פשוטה לטיפול בהתקררות, נזלת ושיעול היא לחתוך בצל לשניים, להניח בצלחת כמה שיותר קרוב למיטה למשך שנת הלילה. מצוין גם כמניעה למחלות החורף.
=> גרב "מחוממת"
בתוך גרב (חשוב שתהיה מכותנה) שמים גרגירי אורז (לא מבושלים) או מלח גס ומחממים קלות במיקרו. לחילופין מחממים קלות את גרגירי האורז או את המלח הגס במחבת ואז מכניסים לגרב. בודקים על עצמכם שהגרב לא חמה מדי, ומעסים איתה בעדינות את בית החזה (בעיקר חלקו העליון) ואת הגב העליון.
=> אדי טימין להקלה על הצטננות (מעל גיל 3)
לסיר מים מורתחים מוסיפים חופן עלי טימין (מיובשים או טריים), מכסים את הסיר במגבת גדולה, מכניסים את הראש ושואפים את האדים.
ומה לא כדאי לעשות?
יש כמה דברים שלא יועילו בזמן מחלה (ואולי אף יזיקו):
=> דאגת יתר
כמובן, קל להגיד אבל יש לדאגנות שלנו כהורים השפעה על הילדים, במיוחד הקטנים. כשאנחנו דואגים גם הילדים דואגים ואפילו נלחצים, בזמן לחץ/סטרס, מערכת החיסון עובדת פחות טוב ויכולת ההתמודדות עם המחלה יורדת. איך לא דואגים? מבינים עד כמה שניתן למה זה קורה (וחלק מהסיבות כתובות כאן למעלה), עושים דברים כדי להקל (כנ"ל), ואם מרגישים שזקוקים לביקור אצל הרופא, פשוט הולכים. למטופלים שלי יש קו פתוח אלי להתייעצות כזאת, מה שעוזר להם ומרגיע אותם.
=> לא לדאוג מכך שהילד לא אוכל בזמן שהוא חולה (בהמשך לדאגות 🙂 )
תיאבון הוא מנגנון טבעי שמווסת על ידי הדוף. כשהילד חולה, הגוף זקוק למשאבים רבים כדי להתמודד עם המחלה ואז התיאבון יורד. אל תדאגו בקשר לזה ובוודאי שאל תכריחו אותם לאכול – אחרי מחלה הילדים מחזירים לעצמם את מה שהחסירו. מה שחשוב הוא להקפיד על שתייה מרובה.
=> לא למהר להוריד חום
מחקרים הראו שהורדת חום לא מקצרת את משך המחלה. תוכלו גם לקרוא על כך בכל אתר של קופת חולים. מה שכן, חייבים לשים לב להתנהגות של הילד והאנרגיה שלו. ילד חיוני ואנרגטי בחום של 39 מעלות? אין צורך להוריד! ילד "שפוך" בחום של 38 מעלות, ייתכן שהורדת חום תעזור. בשורה התחתונה, תשומת לב להתנהגות הילד בזמן מחלה היא זאת שחשובה באמת.
כאמור, אני מאמין גדול ביכולת של הורים לתפקד נכון, לעזור ולהקל בזמן שהילד לא במיטבו וגם לחזק ולמנוע. בפוסט הזה הבאתי כמה עקרונות חשובים וכמה טיפים שיכולים לעזור!
** חשוב: אין המידע מהווה התוויה או עצה רפואית, במקרה של בעיה רפואית יש להתייעץ עם רופא **
מה עוד חשוב לכם לדעת לעשות כשהילד חולה? יש לכם טיפים נוספים? אשמח לשמוע – כתבו לי כאן למטה בתגובות.
אני אישית בדרך כלל שמה אדים חמים בלילה עם תמצית אקליפטוס
תגובה להלן:
תודה על הטיפ המצוין.
כשהילדים משתעלים בלילות, אני מקפידה להשאיר חימום בחדר והם משתעלים פחות. אני גם נותנת להם לפני השינה כפית דבש ואם הם מתעוררים בהתקף שיעול בלילה – מים חמים עם דבש.
תגובה לגילת
תודה גילת על הטיפ. חשוב לציין רק שדבש רק מעל גיל שנה.
שלום
כשבני מקורר ומנוזל אני מכינה בצל קצוץ ומעליו שופכת כמות של דבש.הכל יושב בצינצנת וכשמתחיל להגיר נוזלים אני נותנת לו כל שעה כף מהמיץ.
לילד זה מתוק ולי מתוק מלראות אותו בריא.
עינת
תגובה לעינת:
עינת תודה. נשמע נהדר וגם יעיל.
אצלנו יש חוק: ילד חולה ישן עם אמא/אבא בד"כ למחורת בבוקר מרגיש מצוין 🙂
גם אצלנו ?
גם אצלנו ישן איתנו בהחלט עוזר גם לילד וגם לשקט. שלנו ההורים ?