הבלוג

מה עושים כשהתינוק לא מפסיק לבכות?

בזמן האחרון פונים אלי הורים טרוטי עיניים. "אנחנו לא ישנים כבר שבוע". אני יודע, המצב קשה, המחירים עולים, עוד מעט החגים ולהחליט איפה להיות בראש השנה זאת משימה לא פשוטה ומתסכלת, ועוד לא דיברנו על הפצצה האירנית. 

אבל ההורים האלה לא רואים אף אחד מהדברים האלה בעיניים, כי הסיבה לכך שהם לא ישנים היא התינוק הצעיר שלהם שלא נותן להם (ואיך כל בעיות העולם מתגמדות מול זה, לא?). 

למה תינוק קטן, שיש לו את כל הסיבות להיות מאושר ושליו, נראה כל כך מתוסכל וסובל?

תינוקות קטנים לא יכולים לתקשר פרט לבכי, ויש לבכי של התינוק ניואנסים דקים שאותם צריך להכיר – כאלו שאומרים – "אני רעב", "אני עייף", "החיתול שלי מלא" וגם "סתם בא לי לבכות". לכן זה נורמלי לחלוטין שתינוק קטן בוכה ממושכות, לפעמים בין שעה לשלוש ביום.

אבל מה אם זה מתמשך, אתם רואים שהוא סובל ולא יודעים איך להפסיק את זה? למה זה קורה? התשובה הכי טובה לשאלה הזאת היא לצערנו, שאף אחד לא יודע בדיוק למה.

תגידו בוודאי – גזים. זאת תשובה טובה אבל לא בהכרח נכונה. מחקר שיצא לאחרונה מראה שגזים היא סיבה ל-10-15% ממקרי הבכי וחוסר השקט אצל תינוקות קטנים. ברור שאצל תינוקות יש גם גזים – מערכת העיכול כל הזמן מתפתחת ועומדת בפני אתגרים חדשים והגיוני שהם יהיו, אבל כאמור, זאת לא הסיבה העיקרית. 

מה עשו היפנים עם התינוקות שלא נתנו להם לישון בלילה?

לפני 350 שנים, באוסאקה, יפן, התופעה של תינוקות שבוכים כל הלילה הטרידה מאוד את התושבים בעיר. הבתים שם קרובים מאוד אחד לשני והקירות דקים מאוד, כך שכל ילד שבוכה בלילה היה מעיר את כל השכונה. למחרת, כששכן היה פוגש את שכנו, הנושא החם בשיחת הברזייה (שבטח עדין לא היתה קיימת, אז כנראה שזה היה בפינת התה הירוק) היה "איך שוב לא ישנתי בלילה"

התושבים פנו לרופאים של אותה התקופה וביקשו מהם פיתרון. הרופאים חיפשו וחקרו, כמו שהיפנים יודעים לחקור, והגיעו למסקנה שהילד הטיפוסי שסובל מבכי בלילה הוא בעל רגישות יתר. כלומר כזה שיכול להיות רגיש למגע, לביגוד, אלרגי במידה מסויימת, פגיע רגשית (את זה מגלים כמובן יותר מאוחר, כשהילד קצת גדל) ועוד. הם אפילו המציאו לילד הטיפוסי הזה שם: Kanmushi שהיא הגדרה כללית לרגישות יתר. 

איך הם טיפלו בילדים כאלה? הרופאים היפנים פיתחו שיטת טיפול על בסיס הרפואה הסינית העתיקה, שנקראת "שונישין" שיטת טיפול בדיקור ללא מחטים שעוזרת לאזן ילדים כאלה. לאחר כמה נסיונות וניסויים הטיפול יצא לדרך ורחובות אוסאקה חזרו להיות שקטים, ולתושבים היה פחות על מה לדבר בשיחות בפינות התה הירוק.

בשיטה הזאת אני משתמש בקליניקה והיא עוזרת גם למגוון בעיות אחרות, אבל לא עליה באתי לדבר כאן אלא על דברים שאתם ההורים תוכלו לעשות בבית כדי להרגיע את המצב.

מה תוכלו לעשות בבית כדי להרגיע את התינוק חסר השקט?

• לשמור על קור רוח ולא להילחץ מהמצב – ברוב רובם של המקרים, לא מדובר כלל בבעיה. כמובן שאפשר לפנות לרופא אם אתם חוששים או לא בטוחים, אבל אחרי שתעשו זאת ותוודאו שהכל באמת בסדר, חשוב שתירגעו בעצמכם ולא תילחצו מהמצב. הסיבה לכך היא שהתינוק מרגיש במדויק כל מה שאתם מרגישים, ובמיוחד את האמא, היא שבמשך 9 חודשים הוא חי והתפתח בתוכה, חש את מה שהיא חשה (ומחקרים מראים את זה בבירור) וכעת כשיצא לעולם הוא עדין לגמרי מחובר רגשית אליה. לכן הורים רגועים=תינוק רגוע.

• מגע – מגע הוא חלק חשוב בהרגעת התינוק. אם אתם יודעים עיסוי תינוקות, זהו כלי מאוד יעיל. אם לא, ניתן לעסות את אזור הבטן, במגע מאוד עדין ועם כיוון השעון, ניתן לשים מעט שמן תינוקות אבל לא חובה.

• שנו אווירה – כשנמצאים כל הזמן באותו המקום ובאותה הסיטואציה, יש נטייה לאבד את הסבלנות הרבה יותר מהר ובדרך זאת, גם התינוק מאבד אותה. קחו את התינוק לטיול בעגלה, צאו לגינה ושנו אווירה. זה יעשה לשניכם טוב.

• צרו הרגשה של תנועתיות – התנועתיות מזכירה לתינוק את המצב האידיאלי ברחם. היה לו טוב שם וכל דבר שמזכיר את המקום הנעים הזה עוזר לו להירגע. אתם יכולים לקחת אותו על הידיים וללכת איתו, אפשר לשים אותו על טרמפולינה שרועדת קלות ואפשר גם לצאת לסיבוב במכונית.

• זכרו שהכל בסדר עם התינוק שלכם והבכי לא פוגע או מזיק לו, גם אם לא הצלחתם להרגיע אותו (ולפעמים גם זה קורה). הידיעה הזאת תרגיע אתכם ואולי בדרך הזאת גם התינוק ירגע, אפילו לקצת (שוב, אם אתם לחוצים או חוששים, גשו לרופא כדי לוודא שהכל בסדר, אין בזה בושה וזה ירגיע אתכם).

לסיכום, תינוקות נולדים עם דרך תקשורת ושפה משלהם – הבכי. ברוב רובם של המקרים, לא מדובר בבעיה כלשהי, אלא בדרך שלהם לתקשר. כשהבכי רציף ועקבי דרכים שונות בהם תוכלו לעזור ולהרגיע אותו, רבות מהם קשורות ליכולת שלכם להירגע.

גם אם התינוק בוכה כל הזמן ואתם לא תמיד מצליחים להרגיע אותו, מאוד חשוב שתהיו שלמים עם עצמכם שאתם הורים טובים ולא תפתחו רגשות אשם על הבכי שלו.

תנו גם הצצה לעתיד הלא רחוק – בקרוב מאוד הבעיה צפויה לעבור, ואז יצוצו בעיות אחרות…

** אין האמור כאן משתמש המלצה או התוויה רפואית והוא אינו מחליף טיפול רפואי **

מה אתם חושבים? האם יש לכם דרכים נוספות להרגיע תינוקות שבוכים בלי הפסקה?

אשמח אם תשתפו, כאן למטה ב-"השארת תגובות"