מי לא מודאג מדי פעם? הרי בשנה ומשהו האחרונות יש הרבה סיבות טובות לדאגה…
אבל דאגה היא לא רק רגש לא נעים שהיינו רוצים פחות ממנו. על פי התפיסה המערכתית הוליסטית של הרפואה הסינית-יפנית, הגוף משפיע על הנפש שמשפיעה על גוף, ולכן רגשות משפיעים גם על המערכות הפנימיות בגוף.
לפעמים זה מכה ישר בבטן
אם נתבונן לרגע על חיי היומיום שלנו שמלאים בתגובות רגשיות, נוכל לראות איך בצמוד לרגשות, הרבה פעמים עולות גם תחושות גופניות, והיום נדבר קצת על דאגה והקשר למערכת העיכול.
יש אנשים שכשהם מודאגים או לחוצים, ישר מרגישים את זה בבטן: כאב בטן, צורך לרוץ לשירותים או לחילופין, עצירות.
מה זה קורה? אחת התפיסות המרכזיות ברפואה הסינית-יפנית מבוססת על יחסי הגומלין בין מה שבפנים (האדם) למה שבחוץ (כל מה שמחוץ לאדם). אחד המודלים שמתארים את זה בצורה יפה הוא "5 היסודות" שמכיל את יסודות הקיום על פני כדור הארץ: עץ, אש, אדמה, מתכת, מים, את יחסי הגומלין ביניהם ובין האדם.
האדמה מודאגת
על פי התפיסה הזו, הרגש דאגה קשור ליסוד האדמה שמשויך גם לחלק מסוים במערכת העיכול. הנה דוגמה טובה לכך: בתקופה האחרונה האדמה רועדת לנו מתחת לרגליים. כולנו חווים הרבה שינויים בזמן קצר, היציבות מתערערת, אי אפשר לדעת מה יהיה מחר ו"רעידת אדמה" זו לא סתם קלישאה.
כשהאדמה רועדת אנחנו מודאגים באופן טבעי, וכשאנחנו מודאגים, מערכת העיכול עובדת פחות טוב ויכולה לגרום לתופעות שונות. למשל:
מה אפשר לעשות כדי לחזק את האדמה ומערכת העיכול ולדאוג פחות?
קל לומר "אל תדאג, יהיה בסדר" ולמען האמת, כשאני שומע את המשפט הזה אני יותר מודאג…אבל יש כמה דברים שאפשר לעשות, גם עם הילדים:
הרבה נמצא בידיים שלנו
להיות מודאגים ובמתח זו לא גזירות גורל, חלק גדול מהפתרונות נמצא בידיים שלנו, כן, למרות שהאדמה רועדת שם בחוץ ואנחנו לא יודעים מה יהיה מחר. הגוף מחובר לנפש בצורה הדוקה ומצבים נפשיים-רגשיים משפיעים מאוד על תפקוד פיזי, והיום נגענו בקשר של דאגה-מתח למערכת העיכול ולמצב הרוח הכללי.
חלק גדול מהפתרון נמצא בשינוי הרגלים. ההתחלה של זה היא בלהיות מודעים, לעצור, לנשום, לאכול יותר מאוזן, לישון טוב יותר. אפשר לעשות את זה לבד ואם קשה או מורכב מדי, להיעזר במטפלים מנוסים.