אתמול היתה לי שיחה מעניינת תוך כדי טיפול, עם אמא לבן שנה שמטופל אצלי ובן 5 שטופל בעבר.
דיברנו על תחילת שנת הלימודים – הקטן נכנס לראשונה לגן והגדול לגן חובה 🧒 להרבה הורים זה לא פשוט.
ובשיחה עלו רגשות האשם וההצדקות שמנסות לכסות על הרגשות האלו 🫣
כשנולדים לנו ילדים, המוח שלנו מכוון להורות – להגנה, הזנה, טיפוח, תמיכה.
כך היה משחר ההיסטוריה.
ילדים היו צמודים להורים (לאמא ליתר דיוק) במשך זמן רב, לא היו גנים ובתי ספר וההתפתחות והגדילה היתה בתוך חיי השבט או הכפר 🛖
"צריך כפר שלם כדי לגדל ילד אחד" הוא לא משפט באוויר, זה ממש היה כך.
במאות השנים האחרונות (פסיק קטנטנן בהיסטוריה האנושית), הכל השתנה.
בנינו חברה ותרבות שמרכזה עבודה, וזה אומר שכדי לעבוד ולהתפרנס צריך לשלוח ילדים ל"מסגרת" כלשהי 🙋♀️
ובגלל שהמוח שלנו עדין מחווט כמו אותם הורים מלפני עשרות אלפי שנים, כשאנחנו שמים את הילדים במסגרת להרבה שעות, צף רגש אשם – "אני עושה משהו לא בסדר".
רגשות האשם זה דבר שנוטה להסתבך ולפעמים הם ממש מנהלים אותנו…
אבל אם ננסה להבין למה עולה רגש אשם, הסיבה היא פשוט לגרום לנו לשים לב 💜
הילדים והגן למשל – הכנסתי את הילד לגן, הוא בוכה ועולה רגש אשם.
כשאני לא מנסה להדחיק את זה ולומר לעצמי "הוא כבר יסתדר" ולהתכווץ, אני יכול להבין שהרגש שעלה לי הוא לגמרי מדויק ונכון:
כי זה ממש מבאס להתנתק מהילד שלי ולראות אותו בוכה ככה 😿
ולמה עולה אשמה?
כי בפנים אני יודע שאולי אפשר היה אחרת, אבל הנסיבות – אני צריך לעבוד, להתפרנס וגם זמן לבד, לא מאפשרות את זה – החיים מורכבים.
ואז ניתן לחשוב על מה כן אפשרי, למשל:
אחה"צ אקח את הילד מהגן ואבלה איתו בגן שעשועים, כשהטלפון בתיק.
או שנכין ארוחת ערב יחד / נשחק בלגו או נרכיב פאזל.
משהו של יחד, חיבור, מגע. 👩👦👨👦
רגש אשם הוא רגש לא פשוט, אבל אם נזכור שהוא בסך הכל בא לגרום לנו לשים לב ותשומת הלב תגרום לפעולה טובה, נוכל אולי לקבל אותו גם כחבר טוב 🪷
ואם אתם.ן זקוקים.ות לייעוץ, כתבו לי:
שלחו אלי ווטסאפ בלחיצה כאן >>
או התקשרו: 0526868768