השאיפה הטבעית של הגוף היא לחזור לאיזון והוא יודע לעשות את זה אוטומטית – הלב פועם, מערכת העיכול מעכלת, המוח שולט על הכל 🤸♂
חלק מאותו איזון, הוא האיזון בין המרכיבים השונים של מערכת העצבים:
⬅️ בין המערכת המופעלת בזמן רגיעה – פרא-סימפטטית
⬅️ לבין המערכת שבזמן חירום – סימפטטית
הגוף בנוי כך שזמן חירום מתוכנן להיות קצר יחסית, לכן כשאנחנו בזמן חירום זמן ארוך יותר, מתחילה שחיקה:
למשל, העיכול לא עובד טוב, מערכת החיסון יורדת, אנחנו עייפים 🥱
נדמה גם שככל שאנחנו יותר בחירום – מצב סימפטטי של סטרס מתמשך, כך קשה יותר לצאת מזה.
אבל זה אפשרי – נשימה למשל:
בזמן חירום אנחנו נושמים קצר ושטחי ובזמן רגיעה הנשימות יותר עמוקות.
לכן נשימות עמוקות ואיטיות דרך האף שמנפחות את הבטן ושאיפות ארוכות דרך הפה, מרגיעות את מערכת העצבים ומחזירות למצב פרא-סימפטטי – זה הרגוע 😌
דבר נוסף שמחזיר אותנו למצב רגוע הוא מגע – חיבוק, ליטוף, טפיחה על הכתף עוזרת למערכת העצבים להירגע, כי מגע מתפרש כביטחון
לכן כל כך חשוב לתת לילדים מגע, לקבל מגע ולנשום❕
ואני מרשה לעצמי לתת לך שתי משימות להיום:
1 בכל פעם שרוצים ללכת לחדשות, לוקחים 3 נשימות עמוקות, מאוד יכול להיות שהדחף הזה
יפחת ונצרוך פחות חדשות היום (מה שיוביל לפחות סטרס).
2 לתת הרבה מגע לילדים היום, ולהיות בתשומת לב איך זה מרגיש.
בהצלחה ומוזמנים לשתף אותי איך היה 🙏