הבוקר התעוררתי מעוך…🥱
חם ואני לא איש של מזגנים אבל בלילה חם מדי ואז עם מזגן בלי מזגן…🥶
וגם שגרה לא שגרתית פחות עושה לי טוב.
אז נשארתי קצת במיטה, הרשיתי לעצמי להימעך וראיתי קצת סרטונים, חלקם די מטופשים 🙃
אחד מהם אמר משהו פשוט ששמעתי אלף פעם ואני יודע מבפנים, אבל אתם מכירים את זה שלמרות שזה ככה אנחנו שוכחים, במיוחד כשאנחנו לא מרגישים משהו.
מה שהיה בסרטון זה כלל קוסמי פשוט ונכון:
שמחה מביאה שמחה, דאגה מביאה דאגה (וכן הלאה)
אנחנו מושכים את מה שאנחנו באותו הרגע ולפעמים הלופ מתחזק ♻️
אבל, יש לנו אפשרות גם לעצור לרגע ולהפוך את התמונה, כי הלופ ממש לא מחייב:
אני מעוך ודואג? אפשר אם אני רוצה, להפוך את התמונה❗
נכון שלפעמים אני רוצה ולא ממש יכול, ואז יש דרך נוספת – לקבל. לקבל את המקום שאני נמצא בו ולהרפות.
וברור, גם זה לא תמיד עובד ואני מוצא את עצמי תקוע וזה בסדר, אבל אז אני גם יכול להיזכר שהכל זמני והכל עובר ✨
ומילה אחת אולי מסכמת את כל זה: בחירה
זה מאוד רלוונטי גם כשאנחנו עם הילדים עכשיו בחופש.
יש ילדים שקשה להם חוסר השגרה, עם החופש, עם זה שכל יום עושים משהו אחר, וגם להורים קשה לא פחות ללכת להרבה מקומות, להזיע, להכיל את הרצונות של הילד.
ואז אפשר לרגע לעצור את הלופ, לשבת, לקחת כמה נשימות ולחשוב מה עכשיו❓
מה יעשה לי טוב? מה יוריד ממני עומס ולחץ?
וגם, איך אני משנה את הגישה שלי כדי שהיום יהיה טוב יותר לי וברור שאם הוא טוב יותר לי, הוא טוב יותר לילדים שלי.
אז הבוקר אני לוקח איתי את שתי המילים האלו: בחירה ו-גישה
ושיהיה לנו יום נעים, גם אם לוהט בחוץ ואנחנו עם ילדים שהם גם קצת מותשים בעצמם ועם מעט סבלנות …💚