כולנו רוצים יחס,
כולנו רוצים שיראו אותנו
ולמגע יש את הפתרון.
במחקרים ראו שתינוקות
שמקבלים יותר מגע מתפתחים
טוב יותר.
מחקר "מוזר" יותר הראה
שאם אנחנו נתקלים
בטעות במישהו ברחוב,
מערכת העצבים שלנו נרגעת,
כן, אפילו אם זה מישהו זר.
למה זה קורה? כי שוב, מגע,
אפילו אקראי, מראה שמישהו
רואה אותך ונותן לך יחס,
וזה מספק צורך הישרדותי
של לא להיות לבד, כי
לבד זה מסוכן.
אז מגע הוא חיוני, מצרך יסוד
בסיסי ביותר ומה שטוב זה
שהוא לא מוגבל.
(כמובן שאני מדבר על
מגע כן ומכבד).
שימו לב מה קורה לילדים
שלכם כשאתם נוגעים.
הם לרוב נרגעים, מרשים
לעצמם להרפות, כי יש שם
מישהו שרואה אותם, שאכפת
לו מהם.
ומערכת עצבים רגועה = ריפוי.
כשאין מתח מערכת החיסון
עובדת הכי טוב.
שימו לב מה קורה לכם
כשאתם נותנים מגע
שהוא בתשומת לב, בעדינות,
ברכות, באיכפתיות.
לכן, כשאני מטפל בקליניקה,
זה כולל גם מגע וגם הדרכה
להורים למגע בבית.