למה אנחנו פוגשים בהרבה "זה ויראלי זה יעבור" כשאנחנו הולכים עם הילדים (במיוחד הקטנים) לרופא❓
אפתח ואומר שיש לי הרבה הערכה וכבוד לרפואה המערבית, אני חושב שבתחומים מסוימים היא מדהימה ומצילת חיים.
מצד שני, יש הרבה דברים שבהם היא לא הרפואה הכי אפקטיבית, במיוחד במחלות קטנות של ילדים קטנים כמו חום, נזלת, שיעול, שלשולים,
וגם במחלות יותר משמעותיות כמו עניינים בדרכי הנשימה או דלקות גרון ואוזניים חוזרות.
במצבים האלו נותנים טיפול נקודתי לפעמים באנטיביוטיקה או סטרואידים כדי להוריד את הסימפטומים וזה לפעמים מחויב וחשוב,
אבל יש פעמים בהם אתם הולכים לרופא, הילד סובל וגם אתם, והוא אומר "זה ויראלי, זה יעבור".
טוב, ברור שזה יעבור, אבל מה עם הסבל⁉️
בעיני "ויראלי" זה שם קוד למשהו שקורה שאין לו הגדרה מסודרת ומובחנת ושכנראה שהוא אינו מסוכן.
ולומר "אין משהו מיוחד" או "אין לזה שם רפואי" ישים את הרופא בעמדה של "אני לא יודע מה יש כאן" ועמדה של לא יודע זה לא מקום נוח להיות בו.
כי לפעמים החום, השיעול, הנזלת, הוירוס בטן מגיעים ממקומות אחרים – רגשיים למשל, ולזה אין מילה או אבחנה רפואית.
מה שבסופו של דבר חשוב זה איך מקטינים את הסבל של הילד ושל ההורה ו"ויראלי, זה יעבור" לא ממש עושה את זה.
הקטנת הסבל יכולה להיות בשני מישורים: קודם כל בבית עם אמצעים ביתיים שיש כמעט בכל בית (כמובן אחרי בירור שזה לא מצב מסוכן),
ואם רוצים ובמיוחד אם המצב מתמשך, אצל מטפלים שיודעים לטפל במצבים כאלו ולהקל – תחומים כמו: רפואה סינית ויפנית, הומאופתיה, נטורופתיה.
אז "ויראלי זה יעבור"? עכשיו הזמן שלכם ההורים לפעול כדי להפחית את הסבל ולהעביר את ה"ויראלי" מהר וטוב יותר