יש ילדים שחיים מהאוויר.
אוכל זה לא הסיפור שלהם.
למרות שהם לא אוכלים, יש להם המון אנרגיה,
מאיפה היא באה???
בני האדם מתחלקים ל-2 קבוצות:
* אלה שמקורקעים ומחוברים לאדמה, כמעט במסמרים
* אלה שמרחפים להם בעולמות יותר עליונים ומדי פעם נוחתים.
ברור, אלו שתי הקצוות של סקאלה רחבה,
הילדים שחיים מאוויר נמצאים על הצד המרחף שם למעלה.
ההזנה שלהם היא לא מאוכל פיזי, כמובן שהם אוכלים אבל בדרך כלל קצת, ההזנה שלהם היא מהרוח, מהאוויר, וכמה שאימרות נפוצות – חי מאוויר, הן לפעמים מאוד מדויקות.
הילדים האלו בעלי מראה עדין ודק, יש להם לפעמים זיק שובב בעיניים,
הם רגישים מאוד ויודעים לדעת מה קורה אצל מישהו אחר ומאוד אמפטיים.
כשאני מקבל ילד כזה לטיפול אני שואל על הרגישות הרבה הזו ויש הורים שאומרים לי דברים שהם על חושיים,
למשל – קורא מחשבות או שומע קולות הרבה לפני שאנחנו שומעים.
הילדים האלו צריכים הרבה הקשבה, קבלה ותשומת לב.
יש כאלה שקשה להם על פני האדמה כי החיים כאן לא פשוטים בכלל והם עדינים ומעדיפים את האויר והרוח.
לפעמים ההורים חוששים להם, כי הם כאלה עדינים והם רוצים שהם יהיו מוגנים יותר, לכן יש הורים שמלמדים אותם להיות קשוחים יותר.
זאת טעות.
כי ילד רגיש יהפוך למבוגר רגיש.
ללמד אותו להיות קשוח זה להסיט אותו מדרכו, וכל מי שמוסט מדרכו סובל.
כדאי לפתח את הרגישות הזאת וכן ללמד את הילדים להגן על עצמם באמצעות הרגישות ולא באמצעות חומות ושריונים או חלילה תוקפנות.
יש לילדים האלו שחיים מהאוויר המון מה לתת – החל משיעורים מופלאים להורים ועד לעולם כולו.
הם מביאים הרבה מידע מלמעלה לכאן, והלוואי שהמידע הזה יתקבל יותר ויוביל לעולם שקט וטוב יותר.
אגב ולהבדיל, חלק מהדיקטטורים הגרועים ביותר היו ילדים כאלו שגידלו אותם בקשיחות, לפעמים באכזריות, וסגרו להם את הערוצים האלו.