למה הילדים הרגישים, רגישים?

מכירים ילדים רגישים? יש לכם משלכם?

ילדים רגישים הם אלה שמגיבים על כל התרחשות, יכולים להיפגע בקלות, יש להם פחדים (בד”כ יותר מהפחדים הרגילים), נראה שהם לוקחים ללב יותר ממה שצריך.

בקיצור, אם יש לכם ילד כזה, אתם בטח מזהים שהוא רגיש.

מה הרפואה הסינית והיפנית אומרת על זה?

לכל אחד יש גבולות חיצוניים שמגנים על הגוף שלו. מבחינת מערכות, העור הוא הגבול החיצוני שלנו (והעור אגב, הוא האיבר הגדול ביותר).

הרפואה הסינית והיפנית מתבוננת על הגבולות החיצוניים במימד נוסף – המימד האנרגטי או בשפה הסינית – ה”צ’י”.

על הצ’י יש המון מה לומר, ואולי בקרוב ארחיב עליו, והיום אני רוצה להרחיב על אספקט מעניין של הצ’י – הצ’י המגן.

משמר הגבולות האישי שלנו

הצ’י המגן הוא כמו צבא. תפקידו להגן עלינו, גם מפני פולשים חיצוניים – חיידקים, וירוסים ואלרגנים למשל, ואת זה כולם מכירים כמערכת החיסון, אבל הצ’י המגן לא מגן רק מפני כל אלה, הוא גם מגן עלינו מהשפעות חיצוניות שונות ברמה הרגשית.

מכירים את הילדים שלא הרבה מזיז להם? אם מעליבים אותם למשל, הם יכולים להיעלב, אבל לזמן קצר מאוד ואז הם ממשיכים הלאה.

לילדים האלה יש צ’י מגן שיודע לסגור את הגבולות מפני מה שמישהו אמר, זה פשוט לא חודר אליו. הילד הזה יציב, מגיב בהתאם, אך רק לזמן קצר.

לעומת זאת אצל הילד הרגיש, הגבולות החיצוניים לא יציבים. כלומר משמר הגבולות שלו לא חזק מספיק כדי לסגור את השערים, ואם מישהו מעליב אותו, העלבון ממש חודר פנימה וזה יכול פשוט להרוס את היום. התגובה יכולה להתבטא בכעס, התפרצות, העלבה חזרה, אלימות או מצד שני התכנסות, בכי וחוסר אונים.

ולהעליב זאת כמובן רק דוגמה, נכסים פנימה גם רגשות, מחשבות, דיבורים ועוד של  ילדים או מבוגרים אחרים.

בשורה התחתונה, משהו שמישהו אחר אמר או עשה, נכנס פנימה ויותר תגובה שהיא לרוב גדולה הרבה יותר ממה שהיא אמורה להיות.

מה עושים כדי לחזק את הגבולות החיצוניים?

הצ’י המגן הוא בשליטת מערכת הנשימה, לכן דברים שמעודדים ומחזקים אותה, יכולים להועיל בחיזוק הצ’י המגן.

הנה כמה דוגמאות:

תרגילי נשימה – כמה פעמים ביום לעצור ולקחת דקה-שתיים כדי לנשום נשימות מלאות: נשימות איטיות, אל הבטן, ונשיפות איטיות החצה לשחרור כל האוויר. העקרון כאן הוא להתרכז בנשימה ולעשות את זה במתינות. חשוב שכל אחד ירגיש מה טוב לו ובילדים חשוב שאתם תרגישו איתם, ואם יש סחרחורת או הרגשה לא טובה, לעצור.

עידוד פעילות אקטיבית – כל פעילות אקטיבית טובה, כי היא מחזקת את הריאות ומערכת הנשימה. אז מעודדים לצאת מהמסכים, לפארק, ליער, לים (כשאפשר) ולהיות פעילים גופנית. אצל הילדים זה קורה טבעית כשהם מחוץ למשהו סגור ומחוץ למסכים.

דגדוגים – אחרי המקלחת ולפני ארוחת הערב אפשר לפתוח בסשן של דידוגים. הדיגדוגים מחזקים את הריאות והנשימה, פורקים מתח, גורמים לצחוק שתמיד טוב לבריאות ולנשימה בפרט וגם יחברו ביניכם לבין הילדים שלכם, אין כמו לצחוק איתם.
הערה חשובה – אם לילד/ה יש בעיות נשימה (קוצר נשימה, אסטמה, ברונכיטיס, שיעול כרוני ועוד) או בעייה בריאותית כרונית אחרת, צריך לבדוק כל דבר בזהירות ולאט לאט, כי עירור יתר של המערכת יכול לגרום לפעמים (לעתים רחוקות) לסיפטומים בנשימה, אז לאט לאט ובמתינות.

לכולנו יש צ’י מגן שדואג להגנה בפני חיידקים ווירוסים וגם מפני דברים ופעולות חיצוניות של אנשים או גורמים אחרים.

לסיכום

כל אחד נולד עם מערכת מסוימת בה יש דברים שיותר חזקים ומאוזנים ויש דברים שפחות.

ילד רגיש סביר שיהיה גם מבוגר רגיש, ויש בזה גם יתרונות רבים, ויחד עם זאת, יש מה לעשות כדי להפוך אותו לפחות פגיע ותגובתי, ונתתי לכם כאן כמה טיפים.

חשוב לדעת שהשינוי לוקח זמן וצריך להתמיד, כדי לראות שיפור.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

אהבתם? שתפו גם אחרים!

אמא, אבא, תכירו – זה אני!

קבלו במתנה את המדריך להיכרות מעמיקה יותר עם הילד שלכם. הכניסו פרטים והמדריך בדרך אליכם!