ריפוי זה לפעמים רק מבט.
כשהייתי ילד ואמא שלי היתה מביטה לי בעיניים זה היה מרגיע אותי.
כשהייתי חולה ואבא שלי שם לי יד על הכתף, החלמתי מהר יותר.
כשלא מיהרו להחזיר אותי לגן ונשארו איתי בבית עוד יום-יומיים, עברתי את המחלה הבא יותר בקלות.
כשהייתי בבית ואמא ישבה לידי ושיחקה איתי, זה בנה את הביטחון שלי אל מול העולם ונתן לי כלים להתמודד טוב יותר עם קשיים.
לא מדובר דווקא בי אישית, מדובר בכל ילד באשר הוא (ובכל מבוגר, כי כולנו היינו ילדים פעם) ומדובר בריפוי.
כי ריפוי הוא לא רק מי מלח לנזלת, אקמולי לחום או שמן רבינסרה לשיעול.
