הבוקר קראתי שתי כתבות בנושא,
שמראות את ההשפעה השלילית של חשיפה למסכים על תינוקות וילדים 👶
ברור, זה נושא ידוע ומדובר,
אבל איכשהו, אנחנו מצליחים להדחיק את זה (מודה, גם אני)
ולכן, כמי שעוסק בריאות של ילדים ביומיום (וכהורה),
חשוב לי לגעת בנושא ולהציף אותו 💜
מחקר אחד הראה קשר ישיר בין זמן צפייה במסך לעליית הסיכון לגילוי אוטיזם.
נמצא שככל שילדים היו יותר במסך (וזה כולל גם טלוויזיה) בגיל שנה,
כך הסיכוי שלהם להיות מאובחנים באוטיזם בגיל 3 עלה.
מחקר אחר הראה שככל שהילדים יותר חשופים למסכים מגיל מוקדם,
כך היכולות שלהם – אינטליגנציה, יכולות קוגניטיביות ויכולות רגשיות, יורדות.
זה כמובן רק במשפט אחד מכל מחקר ואפשר לעשות חיפוש פשוט בגוגל כדי למצוא את המחקרים האלו ועוד המון מחקרים והוכחות לעד כמה מסכים עושים נזק עצום לילדים שלנו 😟
וכאן נשאלת השאלה –
מה עושים❓
הרי המסכים תופסים את כולנו, כי הם מתוכנתים על ידי גאונים ללחוץ על הכפתורים המאוד אנושיים שלנו ולנצל אותם כדי לגרום לנו לא לעזוב את המסך 🤐
אצל הילדים זה חמור יותר,
כי התודעה שלהם מאוד ראשונית, יש להם ניסיון חיים מועט וקל מאוד להשפיע עליהם 👦
*לכן זה מתחיל בנו ההורים*
בשאלות כמו:
כמה זמן אני במסך ביום❔
על מה אני מוותר כשאני במסך❔
למה קשה לי לעזוב את המסך❔
האם אני עושה דברים תוך כדי שאני במסך, למשל, אוכל או יושב בשירותים❔
והאם יש מצב שכשאני עם הילדים, והם למשל קוראים לי "בוא תראה מה עשיתי" בהתלהבות, אני אומר "כן, איזה יופי" כמעט בלי להרים את הראש מהמסך❔
*אנחנו ההורים. אנחנו מובילים את הילדים שלנו. הם מסתכלים עלינו ומחקים אותנו. לכן זה מתחיל בנו.*
כל עוד נחייה במסך, גם הילדים ילמדו לחיות בו, וכאמור, הנזקים שזה גורם להם הם גדולים הרבה יותר מהנזקים שנגרמים לנו המבוגרים (וכן, יש לא מעט נזקים גם למבוגרים) 🛑
*ההצעה שלי היא להתחיל היום במשהו קטן*
למשל, כשחוזרים הביתה אחה"צ או בערב, מניחים את הטלפון בצד, שמים אותו על שקט ונמצאים עם הילדים 👨👦👩👧ו
עוד לפני, שימו לב להרגל אחד שלכם עם המסך:
לאכול איתו? לשבת בשירותים איתו?פשוט עשו את זה בלי המסך!
כי הרי תמיד עשינו את זה מצוין בלעדיו, עד שהוא נכנס לחיינו ולא יצא מאז,
תוך עשיית נזקים גדולים, בלי בכלל להרגיש שזה המצב 😴