תסכול. זהו רגש שמגיע הרבה פעמים מחוסר אונים, כשאני ניצב מול משהו שאני לא יכול לעשות איתו הרבה.
וזה המצב היום – הרבה מאוד קרה, הרבה מאוד קורה, מעט מאוד בשליטתי, מה שמאוד מתסכל.
מה יותר בשליטתי? בעיקר שני דברים:
נכון, זה לא בשליטה מלאה אבל הרבה יותר מאשר מה שקורה בחוץ.
אני יכול להשפיע על חיי בהחלטות שלי – לאכול מאוזן יותר, לא להישאב לחדשות, לעשות ספורט, לעשות משהו שיעזור למצב הרוח.
אני יכול להשפיע על הילדים שלי – להחליט מה הם רואים, אוכלים, איזה פעילות הם עושים, עד כמה אני נוכח איתם.
ככה מורידים תסכול – מצד אחד הבנה שיש לי מעט מאוד השפעה על מה שקורה בחוץ, והרבה השפעה על מה שקורה בפנים.
וכאן הבחירה בידיים שלנו – מה אני בוחר לעשות היום שיעשה לי טוב, מה יעשה לילדים שלי טוב, מה יעשה לאחרים טוב.
גם התנדבות למשל זה משהו שמגיע מתוך בחירה אישית ועושה טוב לי ולאחרים (וכך גם עוזר לי להשפיע במעט על מה שבחוץ).
וזה לא פשוט לחשוב על טוב כשיש כל כך הרבה רע בחוץ.
לא פשוט לי לכתוב שהילדים שלי בשליטתי אחרי הזוועות שקרו.
אבל לעמוד על הרגליים ולעשות טוב גם אם זה רק לעצמי או רק לילדים, זה ממש הכרחי עכשיו, כי זה משפיע על הטוב והחיובי הכללי, וזה משהו שכולנו צריכים.
ובהמשך לזה, אני מזמין אתכם להצטרף אלי מחר ב-20:30 לזום להורים שבו נדבר על איך להרגיע, לתת ולקבל כוחות ולבנות שגרה מאוזנת בתוך התקופה הכל כך מורכבת הזאת.
הכל בלינק:
https://ani-bari.co.il/ragua?ref=SITE