פרט לאספקת חמצן, לנשימה תפקידים רבים נוספים. היא מניעה את האנרגיה (צ'י, במונחים סיניים-יפניים), מרגיעה את מערכת העצבים, מפנה פסולת ועוד.
משתף בסרטון שהכנתי בתקופת הקורונה עבור מטפלים שאני מלמד, ובו אני מדגים 2 תרגילי נשימה. אני משתף אתכם ההורים בסרטון של מטפלים כי פשוט וקל לכל אחד ללמוד את התרגילים האלה, והם יכולים להועיל מאוד לכם ולילדים שלכם, במיוחד בימים מתוחים ולחוצים.
בסרטון, שמיועד כאמור למטפלים, אני מדבר על כמה מונחים מעולם הרפואה הסינית-יפנית. הנה "מילון" קצר שמסביר את המונחים האלה:
צ'י: "אנרגיית החיים" (בתרגום ממש חופשי). אפשר לדמות את הצ'י כרמת הטעינה של הסוללה שלנו בטלפון – כשהסוללה מלאה, אנחנו אנרגטיים ויכולים לעשות דברים רבים (וגם רגועים יותר כי יש לנו יותר משאבים) וכשהסוללה ברמה נמוכה, אנחנו עייפים, לפעמים מתוחים יותר ויש לנו פחות משאבים, לכן אנחנו יכולים לעשות פחות דברים.
אחד הדברים שמחזק את רמת הצ'י הוא הנשימה וכשאנחנו נושמים עמוק ומלא יותר, אנחנו נטענים באנרגיה איכותית.
מרידיאנים: המערכת האנרגטית שבה נע הצ'י. זוהי מערכת עדינה של תעלות שפרוסה לאורך ולרוחב הגוף ועל גבי המרידיאנים מצויות נקודות הדיקור. כאשר אנחנו מגרים נקודת דיקור, היא משפיעה על אזור מטרה שיכול להיות גם מרוחק, באמצעות אותה רשת של מרידיאנים.
נשימה עמוקה ומלאה מאפשרת תנועה טובה יותר של צ'י במרידיאנים ומקדמת רגיעה ובריאות טובה.
אנרגיית יאנג: יין ויאנג הם שני הפכים שמשלימים אחד את השני. למעשה, כל דבר שקיים הוא יין או יאנג או שילוב של שניהם. למשל, היאנג הוא יותר אנרגיה וחום ואילו היין הוא יותר חומר וקור. בילדים יש אנרגיית יאנג רבה מכיוון שהם זקוקים בין היתר לחום ולאנרגיה כדי לגדול ולהתפתח. לאנרגיית היאנג יש נטייה לעלות למעלה ולגרום לכל מיני תופעות כמו חוסר שקט, הפרעות שינה, נוזלים וליחה בדרכי הנשימה העליונות ובאוזניים ועוד.
נשימה מלאה ועמוקה מסייעת להניע אנרגיית יאנג מהאזורים העליונים, אליהם יש לאנרגיה זו נטייה להגיע, לכיוון מטה ובכך להרגיע, לווסת ולאזן את הילד.
