רגשות הם משהו שכל אחד חווה, כמעט כל הזמן. אנחנו שמחים, עצובים, כועסים, פוחדים או מודאגים וזה טבעי מאוד, אבל קרה לכם שנתקעם ברגש אחד מסוים לאורך זמן?
תכל'ס, למי זה לא קרה… לכל אחד כמעט היתה תקופה של עצב, כעס או דאגה וקושיו לצאת מזה. לא מזמן דאגה ופחד היו רגשות חזקים כאן, עם שנת הקורונה והמבצע הצבאי. אז מה זה אומר להיתקע ברגע מסוים, מה קורה בגוף בעקבות זה (בעיניים הסיניות-יפניות) ומה עושים כדי לצאת מהתקיעות?
רגשות ומחשבות מובילים את תנועת האנרגיה בגוף
בעיניים של הרפואה הסינית-יפנית, רגשות הן ה"קטר" שמוביל את האנרגיה בגוף. האמירה הזאת מבטאת את החשיבות של הרגשות וההבעה שלהן וגם מסבירה לנו שלרגשות יש כיוון מסויים בגוף, למשל:
– כעס – למעלה ("עלה לי הדם לראש")
– פחד – למטה ("ירד לי הלב לתחתונים")
– עצב – פנימה ("התכנסתי בתוך עצמי")
– שמחה – החוצה ("אני יכול לכבוש את העולם")
זה עד כדי כך ברור שנוצרו בשפה שלנו ובשפות אחרות, ביטויים שמסבירים מה הכיוון של הרגשות.
זרימה ואיזון = בריאות
אחת מהמפתחות לבריאות זו זרימה תקינה של צ'י (אנרגיה) ודם לכל חלקי הגוף. כך כל מקום בגוף מקבל הזנה והפסולת מתפנה. זרימה תקינה ובריאה מתוארת גם באמירה הסינית "אם האדם מאוזן הוא לא יחלה", כך שזרימה ואיזון הם מפתחות לבריאות.
מה קורה כשנתקעים ברגש מסויים?
אז אם לרגשות יש כיוון מסויים ואנחנו נתקעים ברגש כלשהו, הצ'י (אנרגיה) והדם פונים יותר לאותו הכיוון. מה קורה באזורים האלה? הנה 2 דוגמאות:
– כעס: כיוון הכעס הוא למעלה, אז כשאנחנו כועסים הרבה (ומדובר לא רק על כעס חיצוני שמבוטא אלא גם על כעס פנימה על מישהו או על עצמנו) יכולים להיווצר כאבי ראש ומיגרנות, טיקים, טשטוש ראייה, סחרחורות וגם עלייה בלחץ הדם.
– עצב – כיוון העצב הוא פנימה – אנחנו מתכנסים בעצמנו והצ'י והדם הולכים לכיוון הזה. כשעצובים לאורך זמן, הכינוס פנימה גורם לכך שהכתפיים פונות פנימה ויוצרות תקיעות בחזה ובגב העליון, מה שגורם לנו להיות עוד יותר עצובים (דמיינו לעצמכם את מנח הגוף של אדם עצוב לעומת שמח).
ומה אצל ילדים?
לילדים לוקח זמן להבשיל רגשית. בתחילת החיים תינוקות מתקשרים באמצעות רגשות כשבכי הוא אמצעי התקשרות העיקרי להביע אותן. עם הגדילה שלהם, הם מבינים ומפנימים יותר את עניין הרגשות, אבל עדין, בגלל שהם קטנים ולא בשלים, קשה להם לווסת את הרגשות שלהם.
לכן אני רואה בקליניקה, במיוחד אחרי שנת הקורונה, אתגרים רבים של ילדים שהסיבה העיקרית להם היא רגשית. למשל: מחלות רבות עם הכניסה לגן, בעיות נשימה שיש להם טריגר רגשי וגם כאבים שונים שהם ביטוי של רגשות מודחקים (ויש הרבה יותר ילדים שכואב להם כעת). יש גם כאבי בטן על רקע רגשי ועוד תופעות, הרבה מהן עקב חוסר יכולת לבטא רגשות.
איך יוצאים מרגש תקוע?
על זה אפשר לכתוב ספר שלם…ובקצרה, קודם כל להיות מודעים לכך שנתקענו – בכעס, בעצב, בדאגה, למשל.
חלק מאיתנו שופטים ומבקרים את עצמנו: "איך נתקענו", "שוב פעם לא ראינו" וזה למעשה תוקע עוד יותר את הרגש, אז מומלץ לא לבקר את עצמכם ולקבל את זה פשוט כמו שזה.
את ה"כלי" שהכי עוזר להניע את הרגשות יש לכל אחד – הגוף! לכן השתמשו בגוף שלכם – פעילות גופנית מכל סוג – הליכה, ריצה, יוגה, טרמפולינה, כל דבר שמניע את הגוף (ובעקבות זאת את הרגשות, הצ'י והדם) הוא מצוין!
בצעו גם תרגילי נשימה – יש פוסט שלי על כך עם וידאו ותרגלו צחוק – כן, פשוט תצחקו, אפילו בצורה מלאכותית כי צחוק יודע להניע את האנרגיה מצוין.
ומה עושים עם הילד שתקוע גם הוא?
הילדים מאוד מושפעים מאיתנו. הם רואים ומרגישים הכל, כך שאם אתם מרגישים תקועים ברגש מסוים, תתחילו לעבוד על זה, זה יעזור גם לילד. ועל הדרך שתפו גם אותו – לכו יחד, קפצו, צחקו, נשמו. זה רווח כפול ומשולש כי גם ביליתם זמן איכות יקר איתו.
להתמיד!
סוד ההצלחה בזה הוא התמדה! לכן תתחילו בפרקי זמן קצרים ותכניסו את מה שאתם אוהבים ללו"ז הצפוף שלכם. התוצאות לא מגיעות ביום יומיים של תרגול אלא בהתמדה ארוכת טווח.
לסיכום…
רגשות הם חלק חשוב בחיים שלנו. זה טבעי לחוות את כל סוגי הרגשות, אבל לפעמים אנחנו נתקעים ברגש מסוים. תקיעות ברגש לאורך זמן יכולה להזיק ולשם כך כדאי להשתמש בגוף כדי להניע מחדש את הרגש ובכלל, כדי ליצור איזון מחודש.
קל וכיף לעשות את זה בעזרת הגוף וזה טוב אפילו יותר כשמשתפים את הילדים בפעילויות האלה.